האם המוזיקה הישראלית מתה?

מהפכת הסמארטפון, השמרנות המקומית, העייפות הים תיכונית, הריאליטי בטלוויזיה, גלגלצ והפיצול ברדיו, נינט, המחסור בשירים, ההעדפה הלועזית, הרתיעה מפופ, האלכוהול והסמים – 12 סיבות שבגללן המוזיקה הישראלית במצב כל כך גרוע. וסוף אופטימי: 11 האלבומים הישראלים הטובים של השנה למשל כוכבים צעירים. מאז עברי לידר ואביב גפן לא צמח אף אחד כזה ברוק. בים-תיכונית היה גל כזה של משה פרץ, דודו אהרון, עומר אדם. אבל גם שם נדמה שזה נעצר. זה לא שאין אמנים חדשים, יש המון, אבל רובם שורדים על דרך ההפיכה לסלב, דרך מדורי הרכילות והטלוויזיה, או בעזרת מעבר למשחק. יש לא מעט אמנים מצליחים, בעיקר מעל גיל 40, אבל התחושה היא שהכל אפרפר. ובעיקר שקשה למצוא מוזיקה חדשה וטובה באמת. אייל גולן הוציא גם השנה אלבום, שיש בו לא מעט שירים מצוינים (ראו רשימת אלבומי השנה בסוף). אבל השנה של גולן היתה גם ככה מורכבת. ומה שיותר חשוב, האלבום שלו היה כמעט היחיד בתחום. אחרי עשור שבו שלטה המוזיקה הים-תכונית בשוק המקומי, וניפקה להיטים, אלבומים וכוכבים בשרשרת, נדמה שכל העוסקים במלאכה מעט התעייפו. ההתעייפות שלהם הייתה אמורה לפנות שוב מקום במרכז הבמה לרוק המסורתי. אבל כשהתפזר העשן, התברר שהרוק המקומי כבר הרבה שנים לא באמת מבריק או מחדש. "מוניקה סקס"? הם לא חגגו השנה ארבעים? ופוליקר? מהמם, אבל מאוד לא בן 19. חבורת "רימון" שאמורה הייתה להוביל את הנגזרת הרוקית לא באמת מתפקדת. בואו נגיד חצי כוח. זה נכון שהתחושה היא שקרן פלס נמצאת בכל מקום. אבל להיטי ענק בשרשרת, כמו בשנתיים הראשונות שלה, זה כבר אין.

קרדיט: גל אוחובסקי | mako |

arik

arik

תגובות

רדיו המזרח

24 שעות של שידורים, 106FM

שתפו עכשיו:

Share on facebook
Share on google
Share on whatsapp
Share on telegram

כתבות אחרונות:

האזנה נעימה מרדיו המזרח: